אמסטרדם, שינויים, גילויים וסודות

אמסטרדאם דינמית ומשתנה ללא הרף וקשה לי לעמוד בקצב המסחרר שלה. בכל סיור ציד אוצרות וינטג' שאני מובילה , ביקור בגלריה יחודית או סתם שוטטות אני מגלה דברים ופרוייקטים חדשים, מקומות  ששינו או עומדים לשנות את יעודם המקורי והכל קורה כל כך מהר.

כמו  אצל הרבה אנשים, בהרבה ערים עתיקות אחרות, גם באמסטרדאם חלים חוקי שימור נוקשים והרבה פעמים חזיתות (הבתים) לא מסגירות את מה שבאמת "יש" מעבר לסף הדלת. חיים, רחובות ובנינים שלמים עוברים שינויים פנימיים אינטנסיבים ותהליכים של הענקת תכלית מחודשת, ועד שלא נכנסים פנימה לא מבינים בכלל את גודל השינוי.  

דינמית ומשתנה

דינמית ומשתנה

במהלך שינוי התכלית הפרטי שלי (אפשר לקרוא עליו כאן), אחד המקומות שגיליתי והתאהבתי בו  (מתאהבת סידרתית כבר אמרנו) לגמרי בטעות לאחרונה  הוא ה Volkshotel.  בניין בטון (יש אומרים מכוער) שנבנה בתקופת הברוטאליזים לפני כ 50 שנה לשמש את ה De Volkskrant   - עיתון מוביל וחשוב בהולנד. הבניין עבר מספר גלגולים עד שממש עמד לפני הריסה וניצל בזכות תוכנית להענקת תכלית מחודשת והיום משמש כמלון, בר ומועדון. 

בית קפה, אווירה

בית קפה, אווירה

מבט מן הכניסה

מבט מן הכניסה

מבחוץ, הבניין נראה אותו הדבר כמו בשנים ששימש את העיתון למעט החלפת המילה KRANT ב HOTEL בשלט שעליו והוספת מרקיזה אדומה בכניסה. אבל כשנכנסים, העיצוב והפריטים האקלקטים עם דגש על מיחזור ווינטג' אוטנטי עם פריטים מאמצע שנות ה60 (הבניין נחנך ב 1965) וה 70,  הם שיוצרים חיבור ודו שיח ישיר בין ההיסטוריה של הבניין והגלגולים שהוא עבר עד להחיותו והפיכתו למלון.

אהילים מפחיות שתיה

אהילים מפחיות שתיה

בנוסף, יש במלון חדרי ישיבות מדליקים, עם ריהוט וינטג' ואווירה נעימה עד כדי כך, שלשבריר שניה התגעגעתי לחיי הקודמים .... וכהוקרה להיסטוריה האמנותית של הבניין, יש  גם חללי תצוגה יחודיים כמו תערוכה קטנטנה של אמן שמושפע מקרני-איילים בחלון קראוון שממוקם בקומת הקרקע של המלון.  

חדר ישיבות 

חדר ישיבות 

Amsterdam Antlers by Geweldig Gewei

Amsterdam Antlers by Geweldig Gewei

מקום אחר שגיליתי בטעות הוא droog  . אמנם שמעתי על המקום ועברתי לידו המון פעמים בסיורי הוינטג' שלי אבל משום מה לא יצא לי להכנס. בפעם הראשונה שנכנסתי בכלל לא ראיתי את השלט שלהם, עברתי את דלת הכניסה ומשהו באחד מחלונות הראווה משך את תשומת ליבי אז חזרתי אחורה ונכנסתי. לאחר סיבוב די ארוך קלטתי שזה למעשה הdroog   ששמעתי עליו כה רבות.

 פינה בבית הקפה

 פינה בבית הקפה

מנורה בעיצוב DROOG

מנורה בעיצוב DROOG

 בצורה כמעט אינסטינקטיבית הניגוד בין הבניין העתיק (בן מאות שנים) לבין תוכנו המודרני הם אילו  שיצרו אצלי כר השראה נרחב, ולאט לאט, בכל ביקור אני מגלה רבדים נוספים שקושרים בין ההיסטוריה המקומית לבין הבניין וגם לסיפור האישי שלי. לדוגמא, בין מיצגי ופרטי האמנות השונים בבית הקפה שממוקם בקומה הראשונה מצאתי:

·         שני צילומים של  צ'יפס (המאכל הלאומי)

·         גירסה רקומה של ציור גילדת סוחרי הבדים של רמברנט  שהוזמנה על ידי  droog   כהוקרה היסטורית לגילדת סוחרי הבדים שפעלה בבניין. התמונה המקורית של רמברנט היתה תלויה שם. 

·         ובזווית האישית, קארמה או לא, תמיד טקסט על ספל הקפה שלי היה THE FAITH IN FREEDOM .... 

גילדת הבדים

גילדת הבדים

הקראמה שלי!

הקראמה שלי!

 

בכל פינה מסתתרת איזו עבודת אמנות, בקומת הקרקע ממוקמת החנות בה מוכרים פרטים מעוצבים, לצידה  ישנה גלריה שבה נערכות תערוכות ובפאטיו יש גן אגדות\מעשיות מרהיב. לצד בית הקפה בקומה הראשונה יש חדר עם מיצג וידאו וחדר ישיבות ששווה להציץ בו. 

גן האגדות\מעשיות

גן האגדות\מעשיות

מייצג אקוואריום

מייצג אקוואריום

את ה  art'otel (או ה-ארט) אני מכירה מקרוב. יצא לי לישון בו בחדר פינתי מדהים, לאכול במסעדה המצויינת וגם להנות מהבר המעולה שלו המתמחה בקוקטיילים המון פעמים. ביקרתי והשתתפתי בפתיחת תערוכות שמתקיימות בגלרית המלון שממוקמת במרתפו, צפיתי בחתונה שהתקיימה בגלריה וקיבלתי סיור פרטי שכלל גם ביקור חטוף וסודי בכספת המקורית של הבניין שכיום משמשת כחדר איחסון. ובכלל הארט, הוא גם המקום בו אני נוהגת לערוך פגישות במרכז העיר.

הכספת

הכספת

אווירה כללית 

אווירה כללית 

הבניין המרשים בו ה art'otel ממוקם כיום נבנה בתחילת המאה הקודמת לשמש כמטה ה Koninklijke Hollandsche Lloyd, (בתרגום חופשי לאנגלית: Royal Dutch Lloyd) חברת ספנות הולנדית שפעלה בין אמסטרדאם לדרום אמריקה והיה לאחד הבנינים היקרים ביותר באמסטרדאם ;ועוצב על ידי אוורט ברמן, אדריכל שעיצב גם את ה Lloyd Hotel. לאורך השנים, הבניין עבר מספר גילגולים כולל הפיכתו לבית משרדים משמים שכלל את משרדי הטאבו ואיבד את תכולתו ההיסטורית, כך שלכאורה אין שום קשר בין "קליפת" הבניין שנשמרה במצבה המקורי לבין העיצוב של ה art'ote, אך כשנכנסים פנימה ולמרות הניגוד העצום בין החיצוני לפנימי, יצירותיו של אמן הבית, JoepVan Lieshout בנושא פריון, הגלריה שמציגה בכל כמה שבועות תערוכה חדשה, והאורחים עם סיפוריהם השונים, באים והולכים - ובדרך לא דרך, ממש כמוני, נוגעים ועוברים מטרמופוזה, התחדשות וגילגולי חיים,  תכליתים ופנימיים כמו הבניין. 

מנורה מעוצבת במסעדה

מנורה מעוצבת במסעדה

פינה נסתרת

פינה נסתרת

עבודה של אמן הבית JoepVan Lieshou

עבודה של אמן הבית JoepVan Lieshou

גלריה

גלריה

את בניין הMagna Plaza  המשמש כיום כקניון, זכיתי להכיר ולבקר בגלגולו המקורי והקודם כבית הדואר המרכזי של אמסטרדאם. פעם, לפני יובלות, הייתי מגיעה לשם בכדי לשלוח דברי דואר. אני זוכרת את ההד והצלילים, את צילצולי הטלפונים (צליל של טלפון עם חוגה) ואת הלמות החותמות, את הפקידים חמורי הסבר, את אשנבי השירות מעץ עם דלפק קטן, שרוט מרוב שימוש, עם ספוגיות רטובות לבולים ועטים שחורים המחוברים בשרשרת מתכת לאשנב. 

חלל מרכז ותקרת זכוכית

חלל מרכז ותקרת זכוכית

גלריה צדדית, תקרת זכוכית

גלריה צדדית, תקרת זכוכית

אני זוכרת את עצמי מתרגשת מכל ביקור בבית הדואר, מביטה בהשתאות למעלה, למרום ארבעת הקומות. בוהה בקשתות המקיפות את החלל המרכזי לכל גובהו, בכרכובי הראש השונים המייצגים בצורה סטריאוטיפית גברים מדינות שונות בקומת הקרקע (ממוקמים בין הקשתות) מרימה עיניים גבוה, לתקרת הזכוכית. אני זוכרת, את רעש הגשם המכה עליה בעוצמות שונות ומקצבים שונים ומהדהד בבניין. את גרמי המדרגות עם חלונות הויטראז' ועבודות פרזול יפהיפיות. 

ראש גבר ברזילאי סטריאוטיפי

ראש גבר ברזילאי סטריאוטיפי

ראש גבר איטלקי סטריאוטיפי

ראש גבר איטלקי סטריאוטיפי

כשנבנה בשלהי המאה ה19,  הבניין ספג המון ביקורת, כעס ולעג. הוא לא התאים לתרבות הקלווניסטית השמרנית ההולנדית (בין היתר, דוגלת בצנעה), נחשב כמנקר עיניים וכלא ראוי למשרד ממשלתי. בנוסף, למרות שהבניין נחשב היום לפנינה אדריכלית , בזמנו הסגנון בו נבנה נחשב כמכוער (שמרנים כבר אמרנו).  

פרזול בחדר מדרגות

פרזול בחדר מדרגות

חלון ויטארז' בגרם מדרגות

חלון ויטארז' בגרם מדרגות

בסופו של יום, עם הקידמה הטכנולוגית גם משרד הדואר ההולנדי עבר הפרטה ושינויים אירגונים רבים, נכסים עמדו ריקים והוצאו למכירה כולל בניין הדואר המרכזי של אמסטרדאם שנרכש על ידי Sven-Erik Magnusson, איש עסקים שוודי בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת, בסכום מגוכך ובמטרה להפכו לקניון. שם הקניון Magna  הוא נגזרת  משם משפחתו של הקונה.

 

לי יש  אוצר, זכיתי להכיר ולחוות את הבניין במצבו ויעודו המקורי. השינויי לדעתי, רק גורע ואין שום קשר בין העבר להווה לא ברוח ולא בחומר. עדיין ניתן להנות מהארכיטקטורה, אך האופי, הצלילים היחודיים נעלמו בעקבות השינויי. הביקור בבניין לצורך כתיבת הבלוג הזה, חיזק לי את חשיבות הנאמנות העצמית ושמירת המהות האישית.  

 

לסיכום,שלוש אגדות אורבניות הקשורות למקום:

·         בזמן מלחמת העולם השניה ולפני כיבוש הנאצים הוצבה יחידת צבא\משטרה לשמירה על שלושה בניניים אסטרטגים צמודים               וחשובים באמסטרדאם, בית הדואר, ארמון המלכה, ומרכזיית הטלפון הראשית של העיר שגם הפכה למלון מאוד מפורסם                   שעליו תוכלו לקרוא מייד.

·         אחרי מלחמת העולם השניה הבניין היווה מקלט לחסרי בית.

·         בעיר ניו-יורק קיים העתק זהה לבניין הדואר המרכזי.  

מעבר לכביש לצד ה Magna Plaza ממוקם בניין בסגנון שונה לחלוטין. אין בו קו אחד מעוגל, יש בטון, לבנים חומות, קירות גבוהים ישרים וקווים נוקשים. זהו אותו בניין ששימש כמרכזיית הטלפון הראשית של אמסטרדאם וממש לא מזמן שינה את יעודו למלון יוקרה, ה "W". הניגוד בין שני הבניניים כל כך ניכר שצריך שניה לנשום. עיצוב הבניין המקורי נעשה ב 1925 על ידי Joseph Crouwel שהושפע מעבודתו של Frank Lloyd Wright. 

מבואה

מבואה

עוד לפני שתכנסו (הכניסה ממוקמת מאחור, ברחוב ה SPAUI המפורסם) תרגישו "תכליתיות" ו "יעילות", המבואה הקטנה [ויפיפיה, על קירותיה המצופים מתכת, דלפק הקונסיירז' מזכוכית והמנורות מצינורות (תסתכלו למעלה)] מחזקת את ההרגשה. דמיינו את העובדים נכנסים בבוקר בתכליתיות, רצים במעלה המדרגות לעמדתם, שולחנם, משרדם וכו', עובדים... ויוצאים ביעילות בתום יום העבודה ברוב חשיבות עצמית מבניין כל כך חשוב. תתחילו להרגיש שה "תכליתיות" וה "יעילות" מתפוגגות כשתכנסו למעלית המובילה לאזורים הציבוריים הממוקמים בקומה השישית (לובי, קבלה, בר מסעדה וכו), פיר המעלית כולו מהווה עבודת אמנות אחת המהווה מעבר וניגוד (מכוון לדעתי) לקווי הבניין הנוקשים ולחלק מהאלמנטים שבו (לדוגמא,אריחי חיפוי הקירות המתכתיים והמחומשים). 

מזהים את הקוי המחומש?

מזהים את הקוי המחומש?

אווירה כללית

אווירה כללית

כשתגיעו למעלה, הדבר הראשון ולדעתי המדהים והשווה ביותר הוא הנוף. לב ליבה של אמסטרדאם המשתקף והנשקף מבעד לחלונות הגדולים המקיפים את כל הקומה ומהמרפסות הממוקמות בהיקף הקומה. אפילו אם קר, אפילו אם יש רוח-  צאו למרפסת. 

השתקפות גג ארמון המלך בחלונות הW

השתקפות גג ארמון המלך בחלונות הW

גג המגנה פלאזה נשקף דרך חלונות הW

גג המגנה פלאזה נשקף דרך חלונות הW

אלמנטים חוזרים

אלמנטים חוזרים

האזורים הציבוריים מעוצבים ומעוררי השראה, צבעוניים ומגוונים.  עם אלמנטים חוזרים לדוגמא, המחומשים בקבלה והצינורות בבר והחוצצים בין אזורי הישיבה. עניין עיצובי מעניין נוסף לטעמי, הוא הצבע. ברונזה, צהבהב, מתכתי שחוזר בהמון אלמנטים ולמעשה מאוד דומיננטי אך בו זמנית משולב נפלא עם צבעים ומרקמים אחרים.  שווה לכם גם להעיף מבט בחלל המרכזי שמשקיף לחצר פנימית עם חלונות חדרי האורחים הדומים לקווי הבניין הנוקשים.

 

בניין ה X BANK, הוא בניין נוסף שעבר כבר שינויי אחד ונמצא בשינויי תכלית נוסף ממש בימים אלו והוא גם האחרון לפוסט הזה. ה X BANK ממקום ממש מול הכניסה ל W ולמעשה חלק מקומפלקס ה W. כפי שניתן לנחש, ה BANK X תפקד כאחד הבניניים של ה BANK KAS, בנק הולנדי, הפעיל גם כיום ובעל היסטוריה מרשימה (יש קישור למידע בתחתית הבלוג). הבניין בעל מראה קלאסי, ברובו מצופה באבן טבעית עם בניית בטון מעודנת, בעל קמרונות מפוארים, לבן ושונה לחלוטין מבניין ה W.

חממת יצירה שוקקת

חממת יצירה שוקקת

שלב השינויי הראשון הפך את קומת הקרקע ואת הקומה הראשונה למתחם מרשים, בו יוצרים ואמנים שונים מכל התחומים מציגים את עבודותיהם. הכל הכל עומד למכירה – כולל דלפק מכירה שבעברו היה  קיר כספות פרטיות, אופניים, כלי בית וחפצי נוי מועצבים.

 

הכל זהב, הכל זהב

הכל זהב, הכל זהב

חולצה שעוצבה במקור לליידי גאגא וספק אקדח ספק רובה מזהב ב 80,000 יורו . השילוב בין עבודת אוצר האומנות ואוצר העיצוב יוצר חוויה טורפת חושים, הצבעים, התצוגה  והפריטים המוצגים חיים בהרמוניה מושלמת.  לעיתים נערכות במקום תצוגות אופנה קטנות ואיכותיות. ואם הזכרתי חיים, אז לצד מתחם התצוגה המדהים בקומה הראשונה ממוקמת לה מסעדת ה DUTCHES  המרהיבה שהשף חיים כהן בנה את תפריטה. 

החולצה שעוצבה לליידי גאגא

החולצה שעוצבה לליידי גאגא

וזה המחיר שלה

וזה המחיר שלה

השינויי השני – שמתחולל ממש בימים אלו הוא הפיכת הקומות העליונות של הבניין לסוויטות יוקרה והקמת ספא יצריכו ביקור נוסף בעתיד :)

לסיום, כפי שכתבתי בתחילת הפוסט: "חזיתות (הבתים) לא מסגירות את מה שבאמת "יש" מעבר לסף הדלת. חיים, רחובות ובנינים שלמים עוברים שינויים פנימיים אינטנסיבים ותהליכים של הענקת תכלית מחודשת, ועד שלא נכנסים פנימה לא מבינים בכלל את גודל השינוי".  

אני אוהבת כלבים מכל הסוגים

אני אוהבת כלבים מכל הסוגים

תודות וקרדיט:

קרדיט ותודות לאוריה לוי על הצילומים: www.urialevy.com

קישורים: