הזדמנות שניה לאי ירוק בים אפור – טסל, מימוש פנטזיה

 אי ירוק בים אפור

אי ירוק בים אפור

לא כל התאהבות (מתאהבת סדרתית במקומות כבר אמרנו) היא התאהבות סוחפת, ממבט ראשון. לעיתים קרובות, נתינת הזדמנות שניה (גם לאנשים) מוכיחה את עצמה. כשנשאלתי בשאלון הקצר בסוף פוסט האחרון שלי על אמסטרדאם  "על איזה יעד את מפנטזת" .. לא עלה בדעתי שהדברים ישתשלו בצורה שתוביל אותי להענקת הזדמנות שניה למקום שממש לא אהבתי. ו...שאגשים את אותה הפנטזיה תוך פחות מחודש. מקריות? 

מימוש הפנטזיה תאם באופן מדוייק את נוסח תשובתי, הגעתי לאי, מזג האוויר היה נעים, היו מפרצים וחופים חוליים. אבל לא היה דומה במקצת לפנטזיה האמיתית שלי. וזו כנראה ההוכחה שמילים אכן יוצרות מציאות כי התיאור שלי בתשובה, היה חלקי ולא מדוייק, כך שבסוף הגעתי לאי בים אפור ולא בים תכול. (תיקון תיאור בסוף). 

הביקור הראשון שלי בטסל היה לפני יותר מעשור. ביקור שבסופו היה לי ברור שאין לו סיכויי, לטסל הזה, איתי. היה כל כך לא מוצלח שלא עלה בדעתי ולו לרגע אחד שיגיע היום בו אתן לו הזדמנות שניה.

אבל, מסתבר שמילים אכן יוצרות מציאות וההזדמנות השניה הגיעה. גם הפעם, ההתחלה לא נראתה מבטיחה...   איך שהתיישבנו  לשתות קפה בדן הלדר (משם עמדנו לקחת את המעבורת לאי)  במתחם המספנות המלכותיות הישנות, ה Willemsoord התחיל לטפטף. המתחם המשופץ והמרשים הוא אתר מורשת בחלקו (MONUMENT) ומכונה עד היום  ה"קתדרלה" בפי המקומיים בגלל חלונותיו.

 מתחם ה Willemsoord לפני הגשם

מתחם ה Willemsoord לפני הגשם

בית הקפה בו ישבנו היה ממוקם ב" אולם המנועים", בניין מספר 60, למרות שבשיפוץ הכללי מסילות הרכבת המעגלית הפנימית של המספנה הוסרה, מסילות שינוע המנועים מהתקרה נשתמרו. עניין שמייד שינע את הלך הרוח לחיובי ומכאן באמת, הכל השתפר. מספר דקות אחרי שעגנו באי, הגשם פסק והשמים החלו להתבהר. 

כשמגיעים לטסל מייד מרגישים בשונות שלו מהייבשת. בנינוחות שבו, במיעוט כבישים וכלי רכב, בריבוי אתרי הקמפינג, בד אנד ברקפסט (B&B). בתי מלון קטנים ובינוניים, בטבע ובשמירתו, בדיונות, בעליות ובירידות מתונות - עגלגלות, בכפרים קטנטנים, במסלולי הליכה ורכיבת אופנים שמרשתים ומקיפים אותו ובכמיות הכבשים הרועות בשדות הבר.

  .כניסה לשביל הליכה שמתחיל ב"יער" ומסתיים בדיונות

 .כניסה לשביל הליכה שמתחיל ב"יער" ומסתיים בדיונות

  אתר קמפינג משודרג  או כפי שקוראים לו כאן,  Glamping.

 אתר קמפינג משודרג  או כפי שקוראים לו כאן,  Glamping.

 שומרים ועוזרים לטבע

שומרים ועוזרים לטבע

היינו הראשונים להגיע לחוף אחרי הגשם והתצפית על חוף הים הכמעט שומם היתה נהדרת. לאט לאט החוף נמלא אנשים, כלבים וילדים.

 הגעה לחוף

הגעה לחוף

חווית חוף קו רוחב צפוני כל כך שונה מחווית חוף קו רוחב דרומי. אנשים לבושים (טוב, הנועזים חולצים נעליים), אין סככת מציל. שומעים ים, רואים ים אבל לא מריחים ים. אין את המליחות באוויר.
צבע המים אפור תמיד, קצף הגלים פחות אוורירי. טראסות המסעדות מוקפות בחלונות מגיני רוח, כאשר המבנה כולו נתמך על  ידי עמודי עץ. לאורך החוף, ממוקמים שורות של ביתני חוף קטנטנים צבועים בכחול ולבן, כנראה בשאיפה להיות חוף קו רוחב דרומי או אולי ים תיכוני. 

 טרסה מוגנת רוח

טרסה מוגנת רוח

יש המוני שחפים. במרפסת המסעדה בה ישבנו לאכול היה שומר סף אימתני כזה. הוא עמד בהיכון, בקצה המרפסת בנקודת תצפית אסטרטגית גבוהה. כשהתעלמנו ממנו הוא טרח להזכיר לנו את קיומו בצווחות רמות. ולאחר כמה דקות הוא פשוט פרש כנפיים ועף לו. ברגע שהאוכל הגיע- הוא חזר אך הפעם בעמדה משופרת, קרובה אל האוכל ואלינו. הוא עזב אותנו שוב,  רק לאחר שהצלחות הריקות נאספו. ממש כמו אותם קודקודים בעולם שהשארתי מאחור.

 משקיף על רחבי הטרסה 

משקיף על רחבי הטרסה 

 משפר עמדות

משפר עמדות

 לא השארנו לו כלום

לא השארנו לו כלום

אמנם השוני מהיבשת בתואי הקרקע, הנופים והטבע בולט וניכר מייד, אך מעבר לכך מצאתי המון דמיון, כי הרי בהולנד כמו בהולנד, הכל פרקטי. כי: גם כששותלים שתלי בר בדיונות השתילה חייבת להעשות בשורות. כי: יש היררכיה – לאי יש "שר חוץ" , כי: יש תיעוד מדוקדק- למניעת אי הבנות וכי צריך סדר. ואחרו חביב, כי יש התאגדות קהילתית רשמית הפועלת למטרה כלכלית משותפת, כמיטב המסורת ההולנדית.

 נוף טקסלי

נוף טקסלי

 שורות, שורות

שורות, שורות

לדוגמא, מסלול ההליכה לאורך החוף בו צעדנו לאיטנו הוקם על ידי עמותת תושבי האי. ובאמצעות תרומות קהילת האי, חברים ואוהבי טסל שאינם גרים בו ובעזרתו של שגריר האי לעניני חוץ (שר החוץ של האי).  המסלול מורכב מפלטות בטון וכל פלטה ממוספרת, בתחילת המסלול יש שלט עם מקרא מדוייק של כל התורמים ומספרי הפלטות "שלהם" שחס וחלילה לא תהיה אי הבנה איזו פלטה של מי.

 שלא נאבד את הצפון

שלא נאבד את הצפון

 פלטה מספר 21

פלטה מספר 21

  הסבר על השביל ותיעוד התורמים

הסבר על השביל ותיעוד התורמים

בחזרה מהחוף המאוד קרוב הסתובבנו במרכז הכפר בו חנינו  DE KOOG.  השמש כבר הציצה מבין העננים ולרגע היה נדמה לי שאני באיזו עיירת תיירות טיפוסית במקום אחר לחלוטין. היה הומה, המון מסעדות, חנויות להשכרת אופנים,  בתי קפה, חנויות מזכרות, גלידריות ואפילו כמה דוכני שוק בכיכר הכנסיה שנמצאת בקצה הרחוב הראשי.  השמש זרחה וזמן הקפה הגיע. התלבטנו איפה לשבת, הכל הרגיש כמו מלכודות תיירים ומייד "חזרתי" לביקור הראשון והלא מוצלח שלי בטסל.  

 שביל כניסה של אחד הבתים בדרך מן החוף לכפר. חבל שאי אפשר להעביר את ניחוח הפרחים בתמונה... 

שביל כניסה של אחד הבתים בדרך מן החוף לכפר. חבל שאי אפשר להעביר את ניחוח הפרחים בתמונה... 

  כל סוגי האופניים מוצעים להשכרה

כל סוגי האופניים מוצעים להשכרה

כנראה, שבטסל כמו בטסל, עליות ומורדות (ולא רק בתוואי הקרקע) הם חלק אינטגרלי. כי מייד אחרי הירידה המטאפורית הזו הגיעו שתי עליות זו אחר זו. 
הראשונה התרחשה בבית קפה\מאפיה. שם הוא חיכה לי. יצור כלאים מקומי שמעולם לא ראיתי או טעמתי, נוגט עם חמוציות מחלב כבשים ,כמובן שהוא לא נשאר לבד, והצטרפו אליו עוד מיני מאפה מעולים שנטרפו במהירות לצד הקפה. אך הכוכב היה ונשאר הנוגט הטקסלי. 

 טעים, טעים ושווה כל קלוריה

טעים, טעים ושווה כל קלוריה

  הכיתוב על המפית מדוייק - ללקק את האצבעות!

הכיתוב על המפית מדוייק - ללקק את האצבעות!

 תפריט התה בבית הקפה בו ישבנו. בצד שמאל למעלה מופיע משפט שבתרגום חופשי אומר: "האמנות שבהנאה". 

תפריט התה בבית הקפה בו ישבנו. בצד שמאל למעלה מופיע משפט שבתרגום חופשי אומר: "האמנות שבהנאה". 

השניה התרחשה לצד מגדל גילויי השרפות המפורסם של טסל, " המגדלור" . אמנם פספסנו את הכניסה למגדל כי הגענו כמה דקות אחרי הסגירה, אבל לצידו גיליתי לגמרי בטעות את סלע האהבה ... קראמה? 

  סלע האהבה הונח במקום לזכרו של לואי ואן דר סלאוס

סלע האהבה הונח במקום לזכרו של לואי ואן דר סלאוס

   למרגלות המגדל עמד דוכן למכירת ריבות תוצאת בית. הדוכן ללא השגחה, מי שרוצה לקנות משאיר את הסכום הנקוב בשלט לצד הריבות

 למרגלות המגדל עמד דוכן למכירת ריבות תוצאת בית. הדוכן ללא השגחה, מי שרוצה לקנות משאיר את הסכום הנקוב בשלט לצד הריבות

ולסיום, שתי תובנות:

· כפי שכתבתי בהתחלה. הזדמנות שניה (ולא רק לאנשים) לעיתים קרובות, עובדת. הפעם אני אפילו מתכננת לתת הזדמנות שלישית. כי בטסל מתגוררים מספר לא מבוטל של אמנים, ויש גלריות ומוזאונים שהיו סגורים. ביקרנו ביום ראשון והזמן שלנו היה קצר.

· "מילים יוצרות מציאות" זו לא קלישאה. וכאן המקום לדייק בתשובתי: היעד שעליו אני עדיין מפנטזת הוא אי בעל חופים זהובים,נקיים.  מוקף בים שקט, נקי וצלול בצבע כחול טורקיז, עצי קוקוס, טמפרטורת מים שמתאימה בדיוק לרחצה. שמיים מעוננים קלות, שמש  חמימה, שקט, אוכל טוב, אנשים נחמדים ונופים עוצרי נשימה. 

  . להתראות, עד הפעם הבאה...Tot tot ziens, tot de volgende keer טסל!!

. להתראות, עד הפעם הבאה...Tot tot ziens, tot de volgende keer טסל!!

קישורים: 
מתחם המספנות המלכותי בדן הלדר, ה  willemsoord. האתר כולו בהולנדית. אפשר לתרגם עם גוגל כרום.
לונלי פלנט דירגה אותו כ תשיעי בין עשרת היעדים הטובים באירופה ל 2016.  

אמסטרדם, שינויים, גילויים וסודות

אמסטרדאם דינמית ומשתנה ללא הרף וקשה לי לעמוד בקצב המסחרר שלה. בכל סיור ציד אוצרות וינטג' שאני מובילה , ביקור בגלריה יחודית או סתם שוטטות אני מגלה דברים ופרוייקטים חדשים, מקומות  ששינו או עומדים לשנות את יעודם המקורי והכל קורה כל כך מהר.

כמו  אצל הרבה אנשים, בהרבה ערים עתיקות אחרות, גם באמסטרדאם חלים חוקי שימור נוקשים והרבה פעמים חזיתות (הבתים) לא מסגירות את מה שבאמת "יש" מעבר לסף הדלת. חיים, רחובות ובנינים שלמים עוברים שינויים פנימיים אינטנסיבים ותהליכים של הענקת תכלית מחודשת, ועד שלא נכנסים פנימה לא מבינים בכלל את גודל השינוי.  

 דינמית ומשתנה

דינמית ומשתנה

במהלך שינוי התכלית הפרטי שלי (אפשר לקרוא עליו כאן), אחד המקומות שגיליתי והתאהבתי בו  (מתאהבת סידרתית כבר אמרנו) לגמרי בטעות לאחרונה  הוא ה Volkshotel.  בניין בטון (יש אומרים מכוער) שנבנה בתקופת הברוטאליזים לפני כ 50 שנה לשמש את ה De Volkskrant   - עיתון מוביל וחשוב בהולנד. הבניין עבר מספר גלגולים עד שממש עמד לפני הריסה וניצל בזכות תוכנית להענקת תכלית מחודשת והיום משמש כמלון, בר ומועדון. 

 בית קפה, אווירה

בית קפה, אווירה

 מבט מן הכניסה

מבט מן הכניסה

מבחוץ, הבניין נראה אותו הדבר כמו בשנים ששימש את העיתון למעט החלפת המילה KRANT ב HOTEL בשלט שעליו והוספת מרקיזה אדומה בכניסה. אבל כשנכנסים, העיצוב והפריטים האקלקטים עם דגש על מיחזור ווינטג' אוטנטי עם פריטים מאמצע שנות ה60 (הבניין נחנך ב 1965) וה 70,  הם שיוצרים חיבור ודו שיח ישיר בין ההיסטוריה של הבניין והגלגולים שהוא עבר עד להחיותו והפיכתו למלון.

 אהילים מפחיות שתיה

אהילים מפחיות שתיה

בנוסף, יש במלון חדרי ישיבות מדליקים, עם ריהוט וינטג' ואווירה נעימה עד כדי כך, שלשבריר שניה התגעגעתי לחיי הקודמים .... וכהוקרה להיסטוריה האמנותית של הבניין, יש  גם חללי תצוגה יחודיים כמו תערוכה קטנטנה של אמן שמושפע מקרני-איילים בחלון קראוון שממוקם בקומת הקרקע של המלון.  

 חדר ישיבות 

חדר ישיבות 

   Amsterdam Antlers by Geweldig Gewei

Amsterdam Antlers by Geweldig Gewei

מקום אחר שגיליתי בטעות הוא droog  . אמנם שמעתי על המקום ועברתי לידו המון פעמים בסיורי הוינטג' שלי אבל משום מה לא יצא לי להכנס. בפעם הראשונה שנכנסתי בכלל לא ראיתי את השלט שלהם, עברתי את דלת הכניסה ומשהו באחד מחלונות הראווה משך את תשומת ליבי אז חזרתי אחורה ונכנסתי. לאחר סיבוב די ארוך קלטתי שזה למעשה הdroog   ששמעתי עליו כה רבות.

   פינה בבית הקפה

 פינה בבית הקפה

  מנורה בעיצוב   DROOG

מנורה בעיצוב DROOG

 בצורה כמעט אינסטינקטיבית הניגוד בין הבניין העתיק (בן מאות שנים) לבין תוכנו המודרני הם אילו  שיצרו אצלי כר השראה נרחב, ולאט לאט, בכל ביקור אני מגלה רבדים נוספים שקושרים בין ההיסטוריה המקומית לבין הבניין וגם לסיפור האישי שלי. לדוגמא, בין מיצגי ופרטי האמנות השונים בבית הקפה שממוקם בקומה הראשונה מצאתי:

·         שני צילומים של  צ'יפס (המאכל הלאומי)

·         גירסה רקומה של ציור גילדת סוחרי הבדים של רמברנט  שהוזמנה על ידי  droog   כהוקרה היסטורית לגילדת סוחרי הבדים שפעלה בבניין. התמונה המקורית של רמברנט היתה תלויה שם. 

·         ובזווית האישית, קארמה או לא, תמיד טקסט על ספל הקפה שלי היה THE FAITH IN FREEDOM .... 

 גילדת הבדים

גילדת הבדים

  הקראמה שלי!

הקראמה שלי!

 

בכל פינה מסתתרת איזו עבודת אמנות, בקומת הקרקע ממוקמת החנות בה מוכרים פרטים מעוצבים, לצידה  ישנה גלריה שבה נערכות תערוכות ובפאטיו יש גן אגדות\מעשיות מרהיב. לצד בית הקפה בקומה הראשונה יש חדר עם מיצג וידאו וחדר ישיבות ששווה להציץ בו. 

  גן האגדות\מעשיות

גן האגדות\מעשיות

  מייצג אקוואריום

מייצג אקוואריום

את ה  art'otel (או ה-ארט) אני מכירה מקרוב. יצא לי לישון בו בחדר פינתי מדהים, לאכול במסעדה המצויינת וגם להנות מהבר המעולה שלו המתמחה בקוקטיילים המון פעמים. ביקרתי והשתתפתי בפתיחת תערוכות שמתקיימות בגלרית המלון שממוקמת במרתפו, צפיתי בחתונה שהתקיימה בגלריה וקיבלתי סיור פרטי שכלל גם ביקור חטוף וסודי בכספת המקורית של הבניין שכיום משמשת כחדר איחסון. ובכלל הארט, הוא גם המקום בו אני נוהגת לערוך פגישות במרכז העיר.

  הכספת

הכספת

 אווירה כללית 

אווירה כללית 

הבניין המרשים בו ה art'otel ממוקם כיום נבנה בתחילת המאה הקודמת לשמש כמטה ה Koninklijke Hollandsche Lloyd, (בתרגום חופשי לאנגלית: Royal Dutch Lloyd) חברת ספנות הולנדית שפעלה בין אמסטרדאם לדרום אמריקה והיה לאחד הבנינים היקרים ביותר באמסטרדאם ;ועוצב על ידי אוורט ברמן, אדריכל שעיצב גם את ה Lloyd Hotel. לאורך השנים, הבניין עבר מספר גילגולים כולל הפיכתו לבית משרדים משמים שכלל את משרדי הטאבו ואיבד את תכולתו ההיסטורית, כך שלכאורה אין שום קשר בין "קליפת" הבניין שנשמרה במצבה המקורי לבין העיצוב של ה art'ote, אך כשנכנסים פנימה ולמרות הניגוד העצום בין החיצוני לפנימי, יצירותיו של אמן הבית, JoepVan Lieshout בנושא פריון, הגלריה שמציגה בכל כמה שבועות תערוכה חדשה, והאורחים עם סיפוריהם השונים, באים והולכים - ובדרך לא דרך, ממש כמוני, נוגעים ועוברים מטרמופוזה, התחדשות וגילגולי חיים,  תכליתים ופנימיים כמו הבניין. 

  מנורה מעוצבת במסעדה

מנורה מעוצבת במסעדה

  פינה נסתרת

פינה נסתרת

  עבודה של אמן הבית   JoepVan Lieshou

עבודה של אמן הבית JoepVan Lieshou

  גלריה

גלריה

את בניין הMagna Plaza  המשמש כיום כקניון, זכיתי להכיר ולבקר בגלגולו המקורי והקודם כבית הדואר המרכזי של אמסטרדאם. פעם, לפני יובלות, הייתי מגיעה לשם בכדי לשלוח דברי דואר. אני זוכרת את ההד והצלילים, את צילצולי הטלפונים (צליל של טלפון עם חוגה) ואת הלמות החותמות, את הפקידים חמורי הסבר, את אשנבי השירות מעץ עם דלפק קטן, שרוט מרוב שימוש, עם ספוגיות רטובות לבולים ועטים שחורים המחוברים בשרשרת מתכת לאשנב. 

  חלל מרכז ותקרת זכוכית

חלל מרכז ותקרת זכוכית

  גלריה צדדית, תקרת זכוכית

גלריה צדדית, תקרת זכוכית

אני זוכרת את עצמי מתרגשת מכל ביקור בבית הדואר, מביטה בהשתאות למעלה, למרום ארבעת הקומות. בוהה בקשתות המקיפות את החלל המרכזי לכל גובהו, בכרכובי הראש השונים המייצגים בצורה סטריאוטיפית גברים מדינות שונות בקומת הקרקע (ממוקמים בין הקשתות) מרימה עיניים גבוה, לתקרת הזכוכית. אני זוכרת, את רעש הגשם המכה עליה בעוצמות שונות ומקצבים שונים ומהדהד בבניין. את גרמי המדרגות עם חלונות הויטראז' ועבודות פרזול יפהיפיות. 

  ראש גבר ברזילאי סטריאוטיפי

ראש גבר ברזילאי סטריאוטיפי

  ראש גבר איטלקי סטריאוטיפי

ראש גבר איטלקי סטריאוטיפי

כשנבנה בשלהי המאה ה19,  הבניין ספג המון ביקורת, כעס ולעג. הוא לא התאים לתרבות הקלווניסטית השמרנית ההולנדית (בין היתר, דוגלת בצנעה), נחשב כמנקר עיניים וכלא ראוי למשרד ממשלתי. בנוסף, למרות שהבניין נחשב היום לפנינה אדריכלית , בזמנו הסגנון בו נבנה נחשב כמכוער (שמרנים כבר אמרנו).  

  פרזול בחדר מדרגות

פרזול בחדר מדרגות

  חלון ויטארז' בגרם מדרגות

חלון ויטארז' בגרם מדרגות

בסופו של יום, עם הקידמה הטכנולוגית גם משרד הדואר ההולנדי עבר הפרטה ושינויים אירגונים רבים, נכסים עמדו ריקים והוצאו למכירה כולל בניין הדואר המרכזי של אמסטרדאם שנרכש על ידי Sven-Erik Magnusson, איש עסקים שוודי בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת, בסכום מגוכך ובמטרה להפכו לקניון. שם הקניון Magna  הוא נגזרת  משם משפחתו של הקונה.

 

לי יש  אוצר, זכיתי להכיר ולחוות את הבניין במצבו ויעודו המקורי. השינויי לדעתי, רק גורע ואין שום קשר בין העבר להווה לא ברוח ולא בחומר. עדיין ניתן להנות מהארכיטקטורה, אך האופי, הצלילים היחודיים נעלמו בעקבות השינויי. הביקור בבניין לצורך כתיבת הבלוג הזה, חיזק לי את חשיבות הנאמנות העצמית ושמירת המהות האישית.  

 

לסיכום,שלוש אגדות אורבניות הקשורות למקום:

·         בזמן מלחמת העולם השניה ולפני כיבוש הנאצים הוצבה יחידת צבא\משטרה לשמירה על שלושה בניניים אסטרטגים צמודים               וחשובים באמסטרדאם, בית הדואר, ארמון המלכה, ומרכזיית הטלפון הראשית של העיר שגם הפכה למלון מאוד מפורסם                   שעליו תוכלו לקרוא מייד.

·         אחרי מלחמת העולם השניה הבניין היווה מקלט לחסרי בית.

·         בעיר ניו-יורק קיים העתק זהה לבניין הדואר המרכזי.  

מעבר לכביש לצד ה Magna Plaza ממוקם בניין בסגנון שונה לחלוטין. אין בו קו אחד מעוגל, יש בטון, לבנים חומות, קירות גבוהים ישרים וקווים נוקשים. זהו אותו בניין ששימש כמרכזיית הטלפון הראשית של אמסטרדאם וממש לא מזמן שינה את יעודו למלון יוקרה, ה "W". הניגוד בין שני הבניניים כל כך ניכר שצריך שניה לנשום. עיצוב הבניין המקורי נעשה ב 1925 על ידי Joseph Crouwel שהושפע מעבודתו של Frank Lloyd Wright. 

  מבואה

מבואה

עוד לפני שתכנסו (הכניסה ממוקמת מאחור, ברחוב ה SPAUI המפורסם) תרגישו "תכליתיות" ו "יעילות", המבואה הקטנה [ויפיפיה, על קירותיה המצופים מתכת, דלפק הקונסיירז' מזכוכית והמנורות מצינורות (תסתכלו למעלה)] מחזקת את ההרגשה. דמיינו את העובדים נכנסים בבוקר בתכליתיות, רצים במעלה המדרגות לעמדתם, שולחנם, משרדם וכו', עובדים... ויוצאים ביעילות בתום יום העבודה ברוב חשיבות עצמית מבניין כל כך חשוב. תתחילו להרגיש שה "תכליתיות" וה "יעילות" מתפוגגות כשתכנסו למעלית המובילה לאזורים הציבוריים הממוקמים בקומה השישית (לובי, קבלה, בר מסעדה וכו), פיר המעלית כולו מהווה עבודת אמנות אחת המהווה מעבר וניגוד (מכוון לדעתי) לקווי הבניין הנוקשים ולחלק מהאלמנטים שבו (לדוגמא,אריחי חיפוי הקירות המתכתיים והמחומשים). 

  מזהים את הקוי המחומש?

מזהים את הקוי המחומש?

  אווירה כללית

אווירה כללית

כשתגיעו למעלה, הדבר הראשון ולדעתי המדהים והשווה ביותר הוא הנוף. לב ליבה של אמסטרדאם המשתקף והנשקף מבעד לחלונות הגדולים המקיפים את כל הקומה ומהמרפסות הממוקמות בהיקף הקומה. אפילו אם קר, אפילו אם יש רוח-  צאו למרפסת. 

  השתקפות גג ארמון המלך בחלונות ה  W

השתקפות גג ארמון המלך בחלונות הW

  גג המגנה פלאזה נשקף דרך חלונות ה  W

גג המגנה פלאזה נשקף דרך חלונות הW

  אלמנטים חוזרים

אלמנטים חוזרים

האזורים הציבוריים מעוצבים ומעוררי השראה, צבעוניים ומגוונים.  עם אלמנטים חוזרים לדוגמא, המחומשים בקבלה והצינורות בבר והחוצצים בין אזורי הישיבה. עניין עיצובי מעניין נוסף לטעמי, הוא הצבע. ברונזה, צהבהב, מתכתי שחוזר בהמון אלמנטים ולמעשה מאוד דומיננטי אך בו זמנית משולב נפלא עם צבעים ומרקמים אחרים.  שווה לכם גם להעיף מבט בחלל המרכזי שמשקיף לחצר פנימית עם חלונות חדרי האורחים הדומים לקווי הבניין הנוקשים.

 

בניין ה X BANK, הוא בניין נוסף שעבר כבר שינויי אחד ונמצא בשינויי תכלית נוסף ממש בימים אלו והוא גם האחרון לפוסט הזה. ה X BANK ממקום ממש מול הכניסה ל W ולמעשה חלק מקומפלקס ה W. כפי שניתן לנחש, ה BANK X תפקד כאחד הבניניים של ה BANK KAS, בנק הולנדי, הפעיל גם כיום ובעל היסטוריה מרשימה (יש קישור למידע בתחתית הבלוג). הבניין בעל מראה קלאסי, ברובו מצופה באבן טבעית עם בניית בטון מעודנת, בעל קמרונות מפוארים, לבן ושונה לחלוטין מבניין ה W.

  חממת יצירה שוקקת

חממת יצירה שוקקת

שלב השינויי הראשון הפך את קומת הקרקע ואת הקומה הראשונה למתחם מרשים, בו יוצרים ואמנים שונים מכל התחומים מציגים את עבודותיהם. הכל הכל עומד למכירה – כולל דלפק מכירה שבעברו היה  קיר כספות פרטיות, אופניים, כלי בית וחפצי נוי מועצבים.

 

  הכל זהב, הכל זהב

הכל זהב, הכל זהב

חולצה שעוצבה במקור לליידי גאגא וספק אקדח ספק רובה מזהב ב 80,000 יורו . השילוב בין עבודת אוצר האומנות ואוצר העיצוב יוצר חוויה טורפת חושים, הצבעים, התצוגה  והפריטים המוצגים חיים בהרמוניה מושלמת.  לעיתים נערכות במקום תצוגות אופנה קטנות ואיכותיות. ואם הזכרתי חיים, אז לצד מתחם התצוגה המדהים בקומה הראשונה ממוקמת לה מסעדת ה DUTCHES  המרהיבה שהשף חיים כהן בנה את תפריטה. 

  החולצה שעוצבה לליידי גאגא

החולצה שעוצבה לליידי גאגא

 וזה המחיר שלה

וזה המחיר שלה

השינויי השני – שמתחולל ממש בימים אלו הוא הפיכת הקומות העליונות של הבניין לסוויטות יוקרה והקמת ספא יצריכו ביקור נוסף בעתיד :)

לסיום, כפי שכתבתי בתחילת הפוסט: "חזיתות (הבתים) לא מסגירות את מה שבאמת "יש" מעבר לסף הדלת. חיים, רחובות ובנינים שלמים עוברים שינויים פנימיים אינטנסיבים ותהליכים של הענקת תכלית מחודשת, ועד שלא נכנסים פנימה לא מבינים בכלל את גודל השינוי".  

  אני אוהבת כלבים מכל הסוגים

אני אוהבת כלבים מכל הסוגים

תודות וקרדיט:

קרדיט ותודות לאוריה לוי על הצילומים: www.urialevy.com

קישורים:

הכינו את המזוודות הריקות, עזבו חיקויים וקבלו סקירת חנויות ושווקי וינטג' בבירת הוינטג' האירופית.

עוד הרבה לפני עידן האינטרנט וטרנד הויטג' ששוטף את העולם, להולנדים היו חנויות יד שניה ואת VIA VIA, עיתון יד שניה מודפס בן עשרות עמודים עם מאות קטגוריות ואלפי מודעות, והכל הכל, יד שניה. ברגים, בגדים, מוצרי חשמל, דירות. הכל אפשר היה למצוא שם. תרבות הסחר והיד שניה ענפה ומושרשת עמוק בתרבות ההולנדית.

חנויות יד השניה מתחלקות לכמה קטגוריות ויש מספר קוספטים מעניינים. קבלו סקירה חלקית של החנויות הכי טובות, והשווקים המצטיינים באמסטרדם (לטעמי)

 

Read More

יריד אמנות, התעוררות, אביב, מלח, מכשפות, חזיר ורומן – הכל ב Salies-de-Bear

איך שהימים מתחילים להתארך והאביב המטראולוגי "נכנס", לצד הטבע המתעורר משנת החורף גם העיירות המנומנמות במידי פיריני מתעוררות. כאשר (לרוב) חג הפסחא, עם סמליו (ארנבונים, אפרוחים, טלאים, ביצים וכו) המסמלים התחדשות והתעוררות משמש כ  "קו הזינוק" לא רישמי.

גם השנה,

Read More

בורדו זה...?

כנראה שאני מתאהבת סידרתית. אחרת, קשה להסביר את כל המקומות בהם אני מאוהבת. (נפש מפוצלת כבר אמרנו). נערכו כבר מליון מחקרים על התאהבות ויש עוד מליון תיאוריות לגבי הגורמים לה. וברור שהתאהבות היא סובייקטיבית והרבה פעמים חד צדדית. אבל חשוב לי שתדעו שאני לא קלת דעת ...זורמת, מתלהבת כזו  ... כי יש  המון מקומות שממש לא עושים לי את זה. לדוגמא, לונדון, ביקרתי בה מספר פעמים, בקונסטלציות שונות, נסיעות עבודה, ביקורים, עניינים משפחתיים, לפני 30, 10,3 שנים ולפני חודשיים,  ועדיין, היא פשוט לא "עושה לי את זה"  ושיסלחו לי כל הלונדונפיילים.

Read More

מידי פריני או מידי פרינה? נפש מפוצלת

אני אוהבת את אמסטרדם שבה בחרתי לחיות. את הארכיטקטורה, ההיסטוריה, האומנות, את האנשים, התעלות, הסימטאות והחצרות הקהילתיות הסגורות. אבל בסך הכל... בהולנד כמו בהולנד, הכל פרקטי. מי שאי פעם טס מעל הולנד וראה דרך חלון המטוס את השדות הגאומטריים יודע על מה אני מדברת,  אין שדה עם גבול מפותל. 

...אני אוהבת את המידי פריני, אבל בעיקר את…

Read More